הנגשת אתר אינטרנט

מהי נגישות באינטרנט? מיהם החייבים להנגיש את אתריהם, ואילו תכנים חייבים בנגישות? בעניינים אלה ועוד עוסק מאמר זה.​

לאחרונה, אנו רואים כי ישנה עלייה בפניות של עורכי דין במכתבי דרישה מחברות כי עליהן להנגיש את אתרי האינטרנט שלהן. בעקבות כך, עולות בקרב קהל לקוחותינו שאלות רבות בכל הנוגע לצורך התאמת אתרי האינטרנט לאנשים עם מוגבלות וכן להשלכות האפשריות של הימנעות מעמידה בתקנות. ככלל, הדין הינו בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע”ג-2013 (להלן: "התקנות"), אשר את האמור בהן נתמצת להלן.

מהי נגישות לאתר אינטרנט?

אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568.

התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות - הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה W3C הבינלאומי (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות​). מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.

התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:

• משתמש עיוור עושה שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב. כאשר הוא גולש באתר הוא יוכל לקרוא את כל הטקסטים בסדר הגיוני (קריטריון 1.3.2), לקבל תיאור של מידע המצוי בתמונות (קריטריון 1.1.1), לזהות כותרות וקישורים (קריטריון 1.3.1) ולהיות מסוגל להפעיל את כל מה שיש באתר כגון קישורים, טפסים, כפתורים (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2). התאמות אלו דורשות ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה.

• גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2, 2.4.3, 2.4.7).

• הטקסט באתר הוא בצבע בולט יחסית לרקע, כך שמתאפשר לאנשים שראייתם לקויה לקרוא את הכתוב (קריטריון 1.4.6).

• אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לקבל את המידע המילולי הנמסר בסרטי וידאו שבאתר, על ידי הוספת כתוביות לסרטונים.

מי צריך לעמוד בדרישות התקנות?

על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק "שירות לציבור" כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות. לפי סעיף 19י לחוק שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק, כגון: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.

אתרי אינטרנט המספקים "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק, חייבים לעמוד בדרישות סימן ג' לתקנות הנגישות לשירות. לדוגמה אתרים המספקים שירותי מסחר של מכירת מוצרים, חייבים בנגישות. החובה תחול הן על אתר של חנות, והן על אתר העוסק במכירת מוצרים.

כמו כן, התקנות מקנות פטור להנגשה של ממשק טכנולוגי אם מורשה לנגישות השירות נוכח (כקבוע בתקנות), נוכח כי לא ניתן להנגישו. בנוסף, ניתן פטור אם המחזור הכספי של חברה בעלת אתר אינטרנט קיים לא עולה על 1,000,000 (מיליון) ש”ח בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

יצויין כי גם בהינתן פטור, נדרש בעל הפטור לפרסם את הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ככל שהן קיימות.

וההצהרה הנדרשת

במסגרת תקן הנגישות, נדרשת הצהרת נגישות, אשר צריכה לכלול מידע בדבר התאמות נגישות שבוצעו, דרכי נגישות למשרדי החברה ולכל הודעה על העדר התאמות נגישות וכן, ככל וישנם יותר מ-25 עובדים בחברה, גם את פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות עמו.

אי עמידה והשלכות

ככלל, אי עמידה בחלק מהתאמות הנגישות בשירות אינטרנט אפשרית לתיקון תוך זמן סביר של עד 60 ימים, לאחר קבלת הודעה על הפרה נטענת של האמור בתקנות. כך, לא ייראה הדבר כסטייה מעמידה בהוראות, והדבר לא יישא בצידו השלכות כלכליות נוספות כגון פיצויים או הליכים רגולטוריים כלשהם כנגד המפר.

עם זאת, בגין כל תיקון שנדרש להצהרה לא תהא שהות לתיקון הפגם כאמור לעיל, ועל כן אנו ממליצים לתקן את ההצהרה, בהתאם לאמור, בהקדם האפשרי. ככל ולא תתוקן, עשויה החברה להיתבע בגין הפרה, אשר עשויה לעלות כדי פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לשיעור של 50,000 ש”ח או שהחברה עשויה להיתבע בתביעה ייצוגית, שם עשויים הפיצויים להיות גבוהים אף יותר.

נשמח לעמוד לרשותכם בנושא בכל שאלה.